לעיניים יש תפקיד חשוב מאוד בגופנו, הן השער אל הלב והנשמה.
דברים שאנו רואים מעלים בנו מחשבות. אם למשל ראית בטיול נוף יפה, בטח תזכור אותו ותוכל אפילו לדמיין אותו גם כשהוא כבר לא יהיה לנגד עיניך.
התורה מצווה אותנו: "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם", וכולנו מזכירים את הפסוק הזה פעמיים בכל יום בקריאת שמע.
מה הכוונה בציווי לא לתור אחרי העיניים?
חכמינו הסבירו שהכוונה היא להימנע מלהסתכל על מראות לא צנועים. חוסר צניעות יכול להתבטא בנשים שלבושות בצורה שמבליטה או חושפת את גופן או בקשר גופני בין גברים לנשים.
מראות לא צנועים מסיתים את הלב והמחשבה שלנו לכיוון לא נכון. ה' מצווה עלינו לשמור את העיניים מפני מראות שיש להם השפעה שלילית על הלב והמחשבה.
גם אם מרגישים משיכה וסקרנות, התורה מצווה אותנו לשמור על העיניים, להתגבר ולא להסתכל. ממש כמו שהיא מצווה עלינו לשמור את הדיבור מלשון הרע, גם אם ממש מתחשק לדבר; או כמו שהיא מצווה אותנו לאכול רק אוכל כשר, גם כשרעבים מאוד. בדיוק בשביל מצבים כאלה ה' נתן לנו את כוח הבחירה, ואנחנו יכולים לבחור להתגבר על המשיכה והסקרנות ולא להסתכל.
לפעמים זה ממש קשה ודורש מאמץ גדול, בעיקר כשהולכים ברחוב ובלי כל כוונה רואים משהו שמושך את תשומת הלב.
אולי מהסיבה הזאת ה', שברא אותנו ויודע עד כמה שמירת העיניים היא משימה קשה, יצר את העיניים בצורה כזאת שמאפשרת לעצום אותן בקלות, או פשוט להסיט את המבט. אז אמנם קל מאוד לתור אחרי העיניים, אך אפשר גם לשמור עליהן בקלות ולא להסתכל על מה שלא צריך.
שמירת העיניים ושמירת הברית קשורות זו בזו. אם שומרים על העיניים ולא מסתכלים על דברים לא צנועים, קל יותר גם לשמור את הברית.
