בטח אתה חושב לעצמך: אם רק היה מותר גם לנו ליהנות מדי פעם, לספק את הצורך והחשק הזה, אז היינו נרגעים ולא היינו מרגישים כל הזמן את התשוקה והתאווה שלא מרפות.
אז אולי תתפלא לשמוע שהמנגנון שלנו עובד בדיוק הפוך: ככל ש'טועמים' יותר, כך גם נעשים רעבים יותר.
כבר חכמינו ז"ל, בחכמתם הרבה, ניסחו את העובדה הפשוטה הזאת בקיצור ובתמצית: "מרעיבו – שבע, משביעו – רעב". באופן מפתיע, דווקא אם מספקים את התאווה היא מתגברת, אך אם חוסמים ומגבילים אותה – היא נחלשת ונרגעת.
נכון שזה מאוד לא פשוט, ולפעמים מרגישים שממש עומדים להתפוצץ.
הכול בסדר אחי, קח נשימה עמוקה, תירגע, ותזכור שאפשר להישאר בחיים גם בלי הדבר הזה, גם אם בהתחלה זה נראה בלתי אפשרי. הכלים שאציע לך בהמשך יסייעו גם לך לעמוד ביעד בע"ה, אם תרצה בכך באמת.
ושוב אני מדגיש: לא משנה מה היעד שהצבת לעצמך, כל הצלחה קטנה בדרך אליו חשובה מאוד מאוד!
גם יום נקי אחד הוא סיבה לשמחה והכרת טובה. גם שעתיים שמצליחים להתאפק ולא להיכנע זאת גבורה אדירה.
כל מטר שאתה כובש בדרך אל היעד הגדול הוא חלק בלתי נפרד מההצלחה הגדולה שעוד תגיע אליה בע"ה.
אם תתמיד לשמור על קשר עין עם היעד שהצבת, ובמקביל תדע להעריך כל הצלחה קטנה בדרך אליו, אין ספק שעוד תעלה על הדרך החדשה.
