קראתי פעם באינטרנט ששמירת הברית היא דבר לא טבעי, כי אי אפשר להימנע מהמעשה הזה באופן מוחלט. ובכלל, הרי כולם עושים את זה, לא?
אז ככה, הדחף לזה הוא ללא ספק טבעי. אבל יכול להיות שגם טבעי לגמרי להימשך לאוכל לא כשר, לאיזה צ'יזבורגר עסיסי ומגרה…
האם זה הופך את זה לטוב או למותר?!
העובדה שמיליונים בעולם מעשנים, 'עושים' סמים, אוכלים ג'אנק ועושים עוד מלא שטויות שהורסות להם את החיים ואת הבריאות לא הופכת אף אחד מהדברים האלה לטובים עבורם.
כמו שכבר כתבתי: ממש כמו שאנחנו שומרים שבת, מקפידים לאכול כשר ולא נוגעים בבנות לפני החתונה (כן, כן, זה לא איזה מנהג או הידור…), גם זה חלק מקיום רצון ה', ואנחנו משתדלים לקיים את רצונו בכל תחום.
קיום המצוות הוא חלק מעבודת ה' שלנו, ואנחנו עובדים את ה' גם כשזה קשה וגם כשזה דורש מאתנו הקרבה, מסירות ומאמץ אדיר. ולא, ממש לא רק בגלל פחד מעונש, אלא מפני שה' נתן לנו את החיים במתנה, ואנו משתדלים לעשות עם המתנה הזאת דברים טובים.
גם הגבולות שה' מציב בפנינו הם קודם כול לטובתנו, כי הוא רוצה שיהיה לנו טוב באמת. ממש כמו שאני מקפיד להקשיב לרופא שלי כשאני חולה והוא נותן לי מרשם לתרופה כלשהי. כי מה הרופא רוצה בסופו של דבר? שאהיה בריא.
גם החלק השני במה שאמרת – שאי אפשר להימנע מזה לגמרי, הוא לא נכון.
שלא כמו אכילה, שתייה ושינה, הימנעות זמנית מפעילות מינית, אפילו ארוכה מאוד, אינה מזיקה. אף אחד עדיין לא מת או נעשה חולה מכך, וזה בדוק.
גם פסיכולוגים או רופאים שמעודדים את הפעילות הזאת מסיבות שונות, לא טוענים שמי שלא עושה את זה נמצא בסכנה או מזיק לעצמו.
אבל יש עוד משהו שחשוב לי מאוד שתדע:
כל הורדת מינון בפעולה שאנחנו רוצים להפסיק היא התקדמות חשובה, ואסור לזלזל בה!
רגיל ליפול חמש פעמים בשבוע והצלחת לרדת לפעמיים? – מברוק! גם זאת התקדמות חשובה!
אנחנו צועדים כל הזמן בדרך אל היעד הגדול, אבל לא מזלזלים לרגע בכל התקדמות בדרך אליו.
מי שיתחיל לטפס בשביל הזה יגיע בסוף גם אל הפסגה, ומשם ימשיך לעוד פסגות רבות בע"ה. גם אם לאורך הדרך יהיו לך עוד ירידות תלולות, עצם ההליכה בדרך אל היעד כבר משנה את כל התמונה.