עוצמתו ותפקידו של יצר העריות וההתמודדות הראויה עמו ( חלק א')
הרב אלי שיינפלד
שאלה: האם ההתמודדות עם יצר המין שייכת רק לאנשים "נמוכים" ברמתם הרוחנית? האם גם לתלמידי חכמים ולצדיקים יש ניסיונות בתחום? מה הדבר מלמד אותנו?
תשובה: פעמים רבות חז"ל מפגישים אותנו עם סוגיות מורכבות ומסובכות. הם לא חששו לתאר סיטואציות בהן תלמידי החכמים היו אלו שהתמודדו. הם רצו ללמד אותנו כי ההתמודדות לא שייכת רק לפשוטי העם אלא לכל אדם באשר הוא, קרוץ חומר, ילוד אישה.
הגמרא במסכת קידושין מספרת על רב עמרם חסידא שהתנסה בניסיון כלל לא פשוט.מספר שבויות הגיעו לנהרדעא, השבויות הועלו לעליית הגג של רב עמרם חסידא, בזמן שעברה אחת השבויות אור גדול האיר בבית, לקח רב עמרם את הסולם, שעשרה אנשים במציאות רגילה לא יכולים להרימו, והרימו לבדו. רבי עמרם החל לעלות בסולם לעליית הגג , תוך כדי עלייתו בסולם עצר עצמו, נעמד והרים קולו בצעקה 'אש בבית עמרם' , הגיעו חכמים וראו את רב עמרם על הסולם, אמרו לו רבינו ביישתנו! אמר להם מוטב שתתביישו אתם בעמרם בעולם הזה ולא תתביישו ממנו בעולם הבא.
רב עמרם חסידא הצליח להרים סולם שעשרה אנשים במציאות נורמאלית לא היו יכולים להרימו, על מנת לעלות לעליית גג שם נמצאות השבויות בגלל תאוות היצר.כיצד הצליח רב עמרם להרים את הסולם בכוחות עצמו? ייתכן שעוצמתו היצר נתנה לו כוחות מחודשים לא רגילים, מעין אנדרנלין המאפשר לאדם לקבל כוחות נוספים בעקבות רצונו העז.
גם אדם גדול וצדיק כרבי עמרם מתמודד עם ניסיונות בתחום המדובר! סיפור זה איננו חריג, רב עמרם איננו החכם היחיד שנאלץ להתמודד עם ניסיונות בתחום יצר העריות. בהמשך הגמרא במסכת קידושין מובאים הניסיונות שחוו רבי מאיר רבי עקיבא, השטן מתגרה ברבי עקיבא וברבי מאיר ומעמיד אותם בנסיון קשה בתחום יצר העריות.גם תנאים קדושים כרבי מאיר וכרבי עקיבא אינם מחוסנים מלעמוד בפני התמודדויות רבות בתחום יצר העריות, וכל שכן אנשים שהם ברמה רוחנית פחות גבוהה.
הרמב"ם בהלכות איסורי ביאה כותב כך: "אין לך דבר בכל התורה כולה שהוא קשה לרוב העם לפרוש אלא מן העריות והביאות האסורות, אמרו חכמים בשעה שנצטוו ישראל על העריות בכו וקבלו מצוה זו בתרעומות ובכיה שנאמר בוכה למשפחותיו על עסקי משפחות.ואמרו חכמים גזל ועריות נפשו של אדם מתאוה להן ומחמדתן, ואין אתה מוצא קהל בכל זמן וזמן שאין בהן פרוצין בעריות וביאות אסורות"
הרמב"ם מדגיש כי בכל הדורות אנשים מתמודדים ויתמודדו עם העריות. כיצד הוא קובע כי בכל דור ובכל זמן יהיה קשה לעם לפרוש מהעריות, האם נביא היה הרמב"ם? ,את דברי קודשו כתב לא על פי דברי נבואה אלא על פי הבנת המציאות לאשורה.הרמב"ם קובע בוודאות כי אין אתה מוצא קהל בכל זמן וזמן שאין בהן פרוצים בעריות וביאות אסורות מכיוון שהוא רואה את טבעיות היצר ואת כוחו האדיר.
יצרים, תאוות והתמודדויות שייכים הם גם לגדולים וגם לקטנים, גם לצדיקים וגם לאחרים, אין מי שמחוסן מפני התמודדויות בתחום יצר העריות. נסיונות בתחום יש גם לרבנים וגם לתלמידים, גם לרווקים וגם לנשואים,גם לצעירים וגם למבוגרים, המצאות היצרים והתאוות הינם ביטוי למציאות טבעית ובריאה.
הימצאותו של היצר אינה שלילית. בורא העולם נטע באדם את הכוחות ואת היצרים על מנת שנוכל להשתמש בהם ליצירה ולבניין, חכמה גדולה היא לדעת כיצד להשתמש בהם בצורה נכונה.
נכונים הדברים אצל כל בני האדם ונכונים הם שבעתיים אצל בני הנעורים.ואשריהם בחורי ובחורות ישראל שמשתדלים לשמור על כוחות גופם ועל עדינות נפשם.את מערכת ההתמודדות אין לדחות לשלבים מאוחרים יותר של החיים "כחצים ביד גיבור כן בני הנעורים", כמו חץ אשר נזרק למרחקים כך הן שנות הנעורים. הגבורה הגדולה היא להכין התשתית הראויה כבר בימי הנערות והבחרות, מי שלא יתחיל בעבודת הריסון והברור בגיל צעיר, מאוחר יותר כאשר כבר הרגיל את גופו ללכת בדרך לא דרך תהיה מלאכתו קשה עשרת מונים.מדוע עוצמת יצר העריות חזקה כל כך , עוד יותר מהעוצמה שקיימת בשאר היצרים, נראה בעזרת ה' בשבוע הבא.
