המטרה: פעמים יוצא למי מאתנו לסבור בטעות כי הימצאותם של היצרים מלמדת על מעלתנו הירודה וכי היה עדיף לו היינו נטולי יצר. מטרת השיעור להפוך את כיוון המחשבה וללמד כי על אף האתגר הגדול והקושי שבהתנהלות עם היצרים השונים, הרי שהיצרים מגלים את גדולתנו כבני אדם קרוצי חומר, ובעזרתם אנחנו יכולים להגיע למקומות נישאים.
עלינו להבין כי היצרים במהותם אינם רעים. הכול תלוי בשימוש שלנו, בני האדם, ביצרים אלה. אם לא נתנהל איתם נכון, הרי שהגילוי הראשוני שלהם יהיה שלילי. עבודה נכונה תגלה את העוצמה החיובית שבהם, ותראה לנו עד כמה עלינו לשמוח על הימצאותם.
הדרכה כללית: ניתן לשאול את התלמידים האם היצרים הם רעים, ולהמשיך להקשות מדוע היצר נקרא יצר הרע (וכך אף ה' כינה אותו). במהלך השיעור יש לעמוד על הנקודה שהיצרים מניעים אותנו להתקדם ולבנות, בלעדיהם לא הייתה לנו בחירה חופשית והיינו די 'מיותרים'.
נשאל אילו יצרים ישנם והתלמידים יענו. נכתוב אותם על הלוח ונשאל בשנית האם הם טובים או רעים. נכתוב ליד כל יצר ויצר את ההשלכות החיוביות שלו ואת השליליות. (לדוגמה יצר הממון – גזל, קמצנות, רדיפה אחרי כסף לעומת חסד, קיום חיים נאות, עזרה לחלש, צדקה).
נסכם כי כל יצר יכול להיות טוב ויכול להיות רע, והדבר תלוי באופן שבו האדם משתמש ביצרו.
חשוב להדגיש כי היצרים יתגלו כטובים אך ורק אם ננווט וננהל אותם נכון. אם נתעלם מהפוטנציאל של היצר ונשאיר אותו במתכונתו הראשונית אז קרוב לוודאי שהוא ימשוך את האדם מטה.
נעיין בגמרא במסכת יומא וננתח אותה על פי המקורות דלעיל. כך גם יובנו דברי הרב קוק ור' צדוק, שביטול היצרים איננו מענה נכון אלא אדרבה, גורם להחלשת האדם.
שאלות הכוונה:
ממה מורכב האדם?
- מה מקור היצרים?
- מדוע היצר מכונה פעמים רבות 'יצר הרע'? האם הוא באמת רע?
- מדוע למשוך את היצר לבית המדרש? מה יקרה שם?
- הדגם על פי ה'תפארת ישראל' כיצד ניתן להשתמש באותו יצר לחיוב ולשלילה.
- מה מספרת הגמרא במסכת יומא על ביטול יצר העבודה זרה?
- מניין יצא יצר זה? מה הדבר מלמד אותנו?
- האם תוצאות ביטול היצר הן רק חיוביות? מה מלמד אותנו רבי צדוק בספרו "רסיסי לילה"?
ומה מוסיף על כך הרב קוק בספרו "אדר היקר"?
- מדוע ניסו אנשי כנסת הגדולה לבטל גם את יצר העריות? האם הצליחו? מדוע? מה קרה?
- מה ניתן ללמוד על יצר העריות מהעובדה שלא הצליחו לבטלו?
- באר את דברי המדרש " תן דעתך שלא תקלקל" – מהי האחריות של האדם? מה תפקידו?
- האם אתה שמח על נוכחותם של היצרים אצלך? היית מוותר עליהם?
שיעור מספר אחד – מקומם של היצרים ותפקידם
- מסכת קידושין דף ל' עמוד ב'
תנא דבי רבי ישמעאל: אם פגע בך מנוול זה (=יצר הרע)
משכהו לבית המדרש
אם אבן הוא נימוח,
אם ברזל הוא מתפוצץ.
אם אבן הוא נימוח דכתיב הוי כל צמא לכו למים וכתיב אבנים שחקו מים
אם ברזל הוא מתפוצץ דכתיב הלא כה דברי כאש נאם ה' וכפטיש יפוצץ סלע
- צדקת הצדיק אות מ"ז
כל הכוחות הנטועות בכל נפש מישראל
אין לחשוב שהוא רע גמור ושצריך להיות הופכו
כי אין לך שום מידה וכוח שאין בה צד טוב גם כן.
רק צריך שישתמש בה כפי רצון ה' יתברך
ואם אינו כפי רצון ה' יתברך גם המידות הטובות- רעות,
על דרך שאמרו ז"ל טוב מאוד זה יצר הרע
- תפארת ישראל, מסכת ברכות פרק ט' משנה ה'
עבודה לה' בשני היצרים. הוא יכול להיות באופן זה שישתמש אדרבה באש דיצר הרע
כמו החמדה והתאווה והכעס והגאווה והקנאה, להתלהב עצמו לפעולת המצווה ולעשיית מעשים טובים,
נמצא משתמש ביצר הרע למצוות עשה…
ובזה מובן גם כן המאמר התמוה דיהודה בן תימא אומר 'הווי עז כנמר' דקשה
וכי יעלה על הדעת שנאמר לאדם שנירצה לזרז אותו לשלמות שיהיה כחיות רעות טורפי טרף?
והלא היה טוב ונאות יותר לומר היה כאחד מהגדולים והטובים בארץ שהיו לפניך
כאברהם יצחק ויעקב משה ואהרון וכדומה,
אבל הכוונה הוא לגלות לנו החכמה הנפלאה איך נוכל להפוך את התאוות הרבות
לסיבות אמצעיות להוציא מעשים טובים מהכוח להפועל
- פירוש הרש"ר הירש על התורה, בראשית ד', ז'.
ה' ברא את כוח היצר לא למען ישלוט בך אלא למען תשלוט בו אתה.
אל לך לדכאו ולהמיתו, אלא תמשול בו ותנהיג אותו. זו כל תכליתו וזה כל ייעודו.
שעה שאתה מושל ביצרך הרי שהוא משיג את ייעודו ועל כן הוא משתוקק לכך.
הן אין לך תכונה אנושית שהיא טובה או רעה כשהיא לעצמה.
הכל תלוי בדרך הניצול המוסרי.
ואכן ברכה גדולה יש בכוח היצר והוא צורך למעלת האדם.
אילו הטוב היה תמיד מתוק, והרע מר לעולם היתה בטלה כל מעלת האדם,
האדם היה כפוי על פי גזירת היצר לעשות מעשים טובים,
אולם לא נברא האדם אלא למשול ביצרו ולנצל את כוחו בדרך הנכונה
- מסכת יומא דף ס"ט עמוד ב'
ויצעקו אל ה' אלוקים בקול גדול
מאי אמור
אמר רב ואיתימא ר' יוחנן בייא בייא
היינו האי דאחרביה למקדשא וקליה להיכליה
וקטלינהו לכולהו צדיקי ואגלינהו לישראל מארעהון ועדיין מרקד בינן
כלום יהבתיה לן אלא לקבולי ביה אגרא
לא איהו בעינן ולא אגריה בעינן
נפל להו פיתקא מרקיעא דהוה כתב בה אמת
אמר רב חנינא שמע מינה חותמו של הקב"ה אמת
אותיבו בתעניתא תלתא יומין ותלתא לילואתא
מסרוהו ניהליהו. נפק. אתא כי גוריא דנורא מבית קדשי הקדשים
אמר להו נביא לישראל היינו יצרא דעבודת כוכבים
- אדר היקר עמוד ל'
מאז שבטל יצרא דעבודה זרה נסתלק כח החיים הרענן
של יסוד האהבה האלוקית מן העולם.
כח האהבה האלוקית ככל כח טבעי בלתי מעובד שבנפש האדם
צריך הוא ללימוד של פיתוח וכשרון עבודה…
ומתוך כשלון הכח המוסרי שלא היה אפשר לישראל לקבל רוב טובה
של החיים הבריאים והטובים עד בא "יום חבוש ה' את שבר עמו ומחץ מכתו ירפא"
היה הכרח למעט צביון החיים מיסודו הפראי הטבעי לבטל יצרא דעבודה זרה
שאמנם היה כגוריא דנורא בבית קודשי הקודשים…
אבל מאז אבד כח החיים של האהבה את ערכו הטהור,
הרומנתיקה עם כל סעיפיה לא תוכל עוד להחזיק מעמד בטהרתה…
- רסיסי לילה, אות י"ג
כפי המעלה והשלמות שיש לאדם כך לעומתו חסרון כנגדו ממש כפי ערכו…
הכל מעורב טוב ורע וזה לעומת זה שעשה אלוקים הם בערבוביא.
וכל שיש בו חסרון עצום הוא כלי גם כן לשלמות מופלג אם יזכה
כדרך שמובא בזוהר (ח"ג רטז ע"א) בדור מבול שהיו ראויים לקבל תורה…
ובהיות יצרא דעבודה זרה שליט היינו להיות אור הנבואה נגלה אז
להיות רואה בעין מראות אלוקים, מזה נמשך יצר הרע לעשות אלוקים אחרים הנגלים לעין.
ולכן אמרו ביומא דכשביטלוהו אנשי כנסת הגדולה אמרו לא איהו בעינן ולא אגריה
("לא אותו אנו רוצים ולא את שכרו"), פירוש אגריה, השלמות הנמשך ממנו,
כי מעת שנעקר יצרא דעבודה זרה נסתלקה נבואה מישראל
- מסכת יומא דף ס"ט עמוד ב'
אמרו הואיל ועת רצון הוא נבעי רחמי איצרא דעבירה
בעו רחמי ואמסר בידייהו
אמר להו חזו דאי קטליתו ליה לההוא כליא עלמא
חבשוהו תלתא יומי ובעו ביעתא בת יומא בכל ארץ ישראל ולא אשתכח
אמרי היכי נעביד? נקטליה – כליא עלמא. ניבעי רחמי אפלגא – פלגא ברקיעא לא יהבי
כחלינהו לעיניה ושבקוהו ואהני דלא מיגרי ביה לאיניש בקריבתה
- קהלת רבה, פרשה ג', אות ג'
נחמיה בריה דר' שמואל בר נחמן אמר: "והנה טוב מאוד".
והנה טוב – זה האדם.
והנה טוב – זה יצר הטוב.
מאוד – זה יצר הרע. וכי יצר הרע הוא טוב מאוד?
אלא ללמדך שאלולי יצר הרע לא בנה אדם בית ולא נשא אדם אישה ולא הוליד בנים
שכן שלמה אומר כי היא קנאת איש מרעהו
- קהלת רבה פרשה ז' אות י"ג
בשעה שברא הקב"ה את האדם הראשון נטלו והחזירו על כל אילני גן עדן
אמר לו: כל מה שבראתי – בשבילך בראתי תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי,
שאם תקלקל אין מי שיתקן אחריך
