המטרה: פעמים רבות אנחנו, המורים, שואלים את עצמנו האם נכון לעסוק בעניינים עדינים כל כך. ישנן סיבות רבות אשר יכולות להביא אותנו למסקנה שעדיף לשתוק (בהקדמה לספר מפורטות הסיבות בהרחבה). בשיעור זה נראה מימרות של חכמים מדורות שונים על חשיבות העיסוק בנושא, כמובן בעדינות, מתוך הבנה שעל אף הסכנות האפשריות, מחיר השתיקה כבד יותר.
בניגוד לשאר השיעורים, שאותם רצוי להעביר לתלמידים ולעסוק בהם בהרחבה, שיעור זה מכוון בעיקר אלינו, המלמדים, ונועד לחזק את הגישה הסוברת שלנו, אנשי החינוך, אין הפריבלגיה לשתוק.
ניתן להעביר את השיעור המובא להלן בתור שיעור פתיחה ולשתף את התלמידים בשיקולים השונים, האם ללמד נושאים אלו וכיצד.
הדרכה כללית: אם החלטנו לפתוח את מערך השיעורים בשיעור זה, הרי שניתן לשאול את התלמידים, האם הם חושבים שכדאי לדבר על נושאי גיל ההתבגרות, יצרים וכו'. ניתן גם לשאול אותם מדוע פעמים רבות לא מדברים איתם על כך. מהם החששות? מהן התקלות שעלולות להיגרם מהלימוד?
כדאי להגיע למסקנה משותפת עם התלמידים כי מפאת עדינות הנושאים הרי שהרצינות וכובד הראש מחויבים. כמו כן לטובת הצלחת השיעורים ראוי שכל אחד ואחד ישתדל 'להביא את עצמו', לשתף ולהשתתף, על מנת שיוכל לקבל את המרב.
חשוב לציין בכיתה, שאנחנו המורים נשמח לסייע לתלמידים גם שלא במסגרת השיעורים הללו, אלא בשיחה אישית וכדומה, וכי אין מטרת השיעור להעלות עניינים אישיים אלא נושאים כלליים הקשורים לכלל הכיתה. אף אחד לא צריך להרגיש מבוכה או אשמה, וכל העניינים האישיים ידונו, אם בכלל, במסגרות אחרות.
שאלות הכוונה:
- האם נכון ללמוד נושאים אלו ברבים?
- מהן הסכנות שעלולות להיגרם מהלימוד המשותף?
- כיצד הנצי"ב מתמודד עם טענה זאת?
- מה מחדש הרב וולבה?
- על פי הרב קוק, איזה סגנון של לימוד מתאים לדורנו? מדוע?
- לסיכום: כיצד ראוי לגשת ללימוד נושאים אלו?
השיעור
הנצי"ב, העמק דבר, ויקרא ט"ו, ב'
לפי שקשה לדבר בענייני זיבה וקרי שהוא באברי הזרע שמתפעלים במחשבה והיינו סבורים שיותר טוב למעט הדיבור והלימוד בהם ורק משה הוא מוכרח ללמד ישראל הקבלות שיש לו בעל פה שלא יאבדו מישראל, אבל אחר שכבר לימדם שוב אין המצווה להגות בהם כמצוות תלמוד תורה שהמה למצווה אפילו בלי תועלת למעשה ולזכירה, משום הכי כתיב בפרשה זו ואמרתם אליהם שגם אהרון ילמד עם ישראל אחר שכבר למד משה בסדר המשנה כמנהגו והוא הדין כל רב לתלמידיו ומשום שבאמת בלימוד התורה אין יוצא רע והיא אילת אהבים ויעלת חן
הרב שלמה וולבה, בנין וזריעה בחינוך עמוד נ'
אם היחס בין ההורים והילדים הוא יחס לבבי וההורים יכולים לדבר עם הילדים בלי להתבייש אזי הם צריכים לדבר איתם ולהכין אותם לבגרות. אמא צריכה להכין בת שמגיעה לגיל שתים עשרה. אם הילדה תגיע לבגרות בלי כל הכנה, ותהיה מופתעת בפעם הראשונה, היא עלולה לקבל הלם שקשה להתאושש ממנו, לעיתים אפילו עד החתונה. גם את הבנים צריך להכין, ולהסביר להם מה זה מקרה לילה, שלא יהיו מופתעים, שם יש מקום לאב להרחיב ולהסביר שהזרע הוא כוח קדוש שעל ידו הם עצמם יהיו אבות בעתיד. בשלב מאוחר יותר צריך לפרט קצת יותר.
החפץ חיים היה רגיל לדבר עם בניו שהגיעו לגיל חמש עשרה ולהסביר להם פעם אחת את כל מה שקשור להתבגרות, התנהגות, איסור של הוצאת זרע לבטלה וכו' הילד – נער צריך פעם אחת לשמוע בפירוט את כל ההלכות הנוגעות לעניין זה… לצעירים אורבים היום ניסיונות רבים גם בפנימיות של מוסדות חינוכיים. מה רבה העבודה של ההורים והמחנכים לכוון את הצעירים בפני ניסיונות אלה.
הרבנית רחל נריה, מול מבוכת המתירנות עמוד 218
במידה שבית ההורים הוא מקור לשלווה נפשית, לאהבה הדדית בין בני הזוג ולתמיכה הדדית, ובמידה שההורים מקרינים שביעות רצון מן הבית והמשפחה, טבעי הדבר שגם הבנים יראו זאת כדוגמא לחייהם וישאפו לאורח חיים כזה. הם גם לומדים, באופן טבעי, לחקות את ההתנהגות ההורים בצורת הדיבור ובהתייחסות, מתוך שיתוף פעולה בפתרון בעיות שונות. במשפחות אשר ההרמוניה ההדדית אינה נחלתן הילדים מרגישים במתח שבין ההורים הם רואים שההורים אינם מרוצים מנישואיהם ושמרובות המריבות ביניהם, והם מתחילים לפקפק ביכולתה של המשפחה לפתור את בעיית שלוותו ואושרו של האדם… במידה שילדים גדלים בבתים בהם חיי המשפחה מסודרים ובהם רואים יחסים יפים בין אבא-אמא הבעיה הזאת פחות מעסיקה אותם שכן הם יודעים שהעניין ימצא ביטוי בחיי המשפחה כדוגמת אלה שבבית שלו במקרה כזה הילד מתפתח בצורה נורמאלית ולכל היותר הוא מחטט בספרים או שואל חברים מבוגרים. מחוסר דוגמה של בית ומשפחה נורמאליים שאפשר להזדהות אתם, מחפשת לה לפעמים הסקרנות המינית פורקן על ידי על ידי תוקפנות…
הרבנית נעמי וולפסון , ודבק באשתו עמוד 172
כיצד בנות מתכוננות לקראת השינויים הדרסטיים בגופן? האם האמהות מסתמכות על אחות בית הספר? האם די בכך… האם ישנה פתיחות מספקת כדי לשאול שאלות? האם הן מרגישות בנוח לשאול כל שאלה? ומה בקשר לפן הרגשי? שיחה עם האחות אינה יכולה ואיננה צריכה לבוא במקום שיחה אינטימית בין אם לבת, שיחה שתעניק הבנה עמוקה ויחס נכון ובריא לשינויים הממשמשים ובאים אצל הבת. היכולת לתפוס באופן רגשי את המהפך שמתחולל בגוף יכולה לבוא אך ורק אם יש פינה חמה ואוזן קשבת, תנאים לשיחה מלב אל לב.
הרב קוק, מאמר הדור
ודור בעל רוח גדול חפץ ומוכרח לחפוץ, בכל מקום שהוא פונה, לשמע דברים גדולים… והדברים הנמוכים והפשוטים לבדם, אע"פ שהם מלאי אמת וצדק, לא יספיקו לו, לא ימצא בהם מנוח… על-כן בא מועד להתחיל בעבודת הקודש הזאת ללמוד מה שיהיה על-מנת ללמד את דורנו הצעיר, החפץ לפחות להיות חי וער, וחלק רשום ממנו חפץ ג"כ להיות חושב ומרגיש מה שראוי לישראל ולאדם.
