האינטרנט הוא החלון הרחב ביותר שנפתח אי פעם בפני האדם. הוא מכיל את מאגר המידע הגדול ביותר בעולם. "כל מה שרצית לדעת על היצירה האנושית", מידע שימושי ומידע תיאורטי, מדע ואומנות. אבל, היצירה האנושית איננה טלית שכולה תכלת. היא משקפת נאמנה את שני יצריו של האדם – היצר הטוב והיצר הרע. הרב אלישע אבינר על שני פניו של האינטרנט ועל הגישה החינוכית אליו.
הפתיחות נמשלה לחלון. חלון שנפרץ בקירות הבית מכניס בו אור ואויר וגם אבק ועשן. הוא מרחיב את אופק הראיה וחושף לעיני הצופה הן נופים מרהיבים והן מחזות עגומים ותמונות שמסיבות צער ונזק. אם משל זה יפה לתיאור הפתיחות בכללותה, על אחת כמה וכמה הוא קולע לתיאור האינטרנט. האינטרנט הוא החלון הרחב ביותר שנפתח אי פעם בפני האדם. הוא מכיל את מאגר המידע הגדול ביותר בעולם. "כל מה שרצית לדעת על היצירה האנושית", מידע שימושי ומידע תיאורטי, מדע ואומנות. דרכו יכול בן דורנו להציץ על עולם ומלואו, לשייט במרחבי היצירה האנושית, לטייל בין התרבויות השונות. האופקים מתרחבים ומתגלים מחוזות רחוקים וזרים.
אבל, היצירה האנושית איננה טלית שכולה תכלת. היא משקפת נאמנה את שני יצריו של האדם – היצר הטוב והיצר הרע. גם האינטרנט – מאגר המידע הגדול – מכיל אתרים משני הסוגים: אתרים שתרומתם ברוכה לאנושות, וכנגדם – אתרים שנבנו לשם סיפוק יצריו הנמוכים של האדם. מה שהתחדש עם כניסתו של האינטרנט לעולם זו הנגישוּת והזמינוּת רבה. האינטרנט מקרב "אתרים" רחוקים עד כדי מרחק של נקישה קלה על המקלדת או לחיצה על העכבר. נפרצו כל המחסומים בפני ידע הטוב וידע הרע, כך שהם התקרבו אלינו וכמעט נוגעים בנו. לחיצה אחת על המקלדת ונפתח אתר חינוכי, לחיצה נוספת על המקלדת ונפתח אתר של פורנוגרפיה או של אלימות. מה שבעבר חִייב מאמץ והשקעה, הרבה מוטיבציה חיובית או לחילופין שלילית, איננו דורש כיום אלא סקרנות מועטת. הטוב והרע מוכנים ומזומנים, מונחים בהישג ידו של כל מבקש.
במסגרת הסבריו לטעמי המצוות, מתייחס הרמב"ם (מו"נ ג מא) לסוגי העונשים השונים שבתורה. הוא מציע קריטריונים להחמרה ולהקלה בענישה. הרמב"ם מציין ארבעה קריטריונים: א. הראשון – חומרת העבירה. ב. השני – שכיחוּת העבירה. "ריבוי מציאותם, שהדברים המצויים יותר צריך למונעם בעונש חמור". ומדוע עבירה אחת תהיה מצויה יותר מחברתה? מדברי הרמב"ם עולה תשובה פשוטה:
"דע שכל שיהיה מין אותו הפשע מרובה ומצוי וקרובה עשייתו, נתחייב שיהיה עונשו יותר חמור כדי למנוע אותו".
קלוּת ביצוע העבירה מגדילה את שכיחותה. ג. השלישי – עוצמת הגירוי או הדחף הטבעי. "מפני שהתאווה מושכת אליו מאוד". ד. הרביעי – אפשרות הסתרת מעשה העבירה.
"קלוּת עשיית אותה הפעולה בהעלם ובהסתר, כדי שלא ירגישו בו אחרים, הרי ההרתעה לא תהיה [= לא תושג] כי אם על ידי חשש של עונש קשה וחמור".
הגלישה לאתרים המציגים זימה ואלימות באינטרנט עונה לכל ארבעת הקריטריונים: א. הנזק המוסרי והרוחני הוא חמור מאוד. ב. הקלוּת הבלתי נסבלת להיכנס לאתרים קלוקלים – לחיצה קלה על המקלדת או תנועה זריזה של העכבר – תואמת את תיאורו של הרמב"ם: "הפשע מרובה ומצוי וקרובה עשייתו". ג. עוצמת הגירוי והדחף. ד. אין כל קושי להסתיר את המעשה. הקריטריונים הנ"ל מוזכרים ברמב"ם ביחס לחומרת הענישה שנועדה להרתיע את העבריין הפוטנציאלי. לנו אין כל ענין בענישה או בהרתעה אלא במניעה. הקריטריונים הנ"ל יוצרים דירוג גם בתחום המניעה. הם קובעים היכן קיימות דחיפוּת ונחיצוּת לטכס עצות בתחום המניעה ומהו היקף ההשקעה ליישומן. האינטרנט, על סכנותיו הרבות, תוצאותיו ההרסניות ועוצמת פיתוייו, מדורג גבוה. הוא מחייב פעילות מנע מאומצת.
כאמור, הפיתוי הוא רב והביצוע הוא קל, ולכן אין פלא שבני נוער נכשלים בכך. עדויות רבות מצביעות על כך שגם בני נוער יראי שמים לא עומדים בפיתוי ומתמכרים לצפייה באתרי זימה הפזורים באינטרנט. משום כך, יש הסבורים שאסור לחבר את המחשב הביתי לאינטרנט. לדעתם, זוהי הדרך הנכונה והבטוחה למנוע כל כישלון אפשרי. כנגדם, יש הסבורים שאיסור זה הוא בלתי סביר בגלל ה"טוב" הגלום בשימוש באינטרנט, ובמיוחד שהאינטרנט הוא כלי עבודה נחוץ עבור רבים. לטענתם, זוהי גזירה שאין רוב הציבור יכול לעמוד בה, ואין כל סיבה שיעמוד בה.
למעשה, מי שמתיר לילדיו לגלוש באינטרנט בצורה חופשית ואינו נוקט בשום אמצעי זהירות כדי לפקח על אתרי ה"שיטוט" שלהם או כדי להגביל אותם, מגלה חוסר אחריות חינוכית משווע.
שמא יטען הטוען: "אתה מגזים. אני מכיר היטיב את אופי ילדי. הם צנועים וממושמעים, ולא נמשכים אחר תועבות זולות. זה רחוק מהם". תשובה: זוהי הערכה נכונה לגבי רוב-רובם של הילדים. אבל לגבי מיעוטם זוהי אשליה מתוקה. הם עונים במדויק לתיאור הנ"ל – מחונכים וצנועים, בית טוב וסביבה חינוכית מעולה – ולמרות זאת נכשלים. מדוע? בגלל עוצמת הפיתוי וקלוּת ביצוע העבירה. כמו כן, לעיתים, הכניסה לאתר בלתי רצוי היא מקרית וללא כוונת זדון או פרי של סקרנות תמימה. הכניסה השנייה היא המשך של הראשונה. ואז מתקיים בנער/ה: "כיון שעבר אדם עבירה ושנה בה, נעשית לו כהיתר" (יומא פו ב). לכן כל מי שאיננו נוקט באמצעי הגנה כשלהו, מסכן את שלומם הרוחני והנפשי של בניו ובנותיו.
אזהרה מיוחדת הזהירה התורה שלא להכניס לבית חפצים המשמשים לפולחן אלילי כדי ליהנות מהם גם אם אין כל כוונה להצטרף לפולחן האלילי: "לא תביא תועבה אל ביתך" (דברים ז כו). מדוע? בגלל החשש שבני הבית ייכשלו וייגררו אחרי התועבה. האינטרנט איננו "תועבה" (למרות שהוא עלול להיות תועבה), אבל עיקרון חשוב נלמד מפסוק זה: אין להניח מכשולים רוחניים בתוך הבית כשם שאין להניח בו מכשולים פיזיים.
