אני נורא רוצה להפסיק ליפול בשמירת הברית אבל אני לא מצליח. יש למישהו עצות טובות? —בעז
תשובה:
לבעז היקר שלום,
כל הכבוד לך על הרצון להתקדם בנושא שמירת הברית ולהתחזק בקדושה ובטהרה. אשריך!
לפני שאתן לך כמה טיפים קטנים, חשוב שתזכור שהכול מתחיל בראש; וככל שהראש נקי, ושומרים את העיניים מלהסתכל בדברים לא צנועים, ומלחשוב מחשבות כאלה, כך מתגברים הסיכויים שנוכל לעמוד במשימה.
בנוסף, התאווה עובדת בצורה מאד פשוטה: ככל שמספקים אותה יותר כך היא מתגברת יותר. היום יודעים שזה קשור בצורה שבה המוח שלנו עובד, אבל כבר חז"ל לפני יותר מאלף שנים, ניסחו את זה בקצרה: "איבר קטן לו לאדם, משביעו רעב מרעיבו שבע" (סוכה נב ע"ב). אז גם אם עכשיו זה נראה לך כמעט בלתי אפשרי, תדע שכל פעם שאתה מצליח לעצור ולהתגבר – אתה בונה ומחזק את המערכת במוח שתסייע לך בע"ה בהתמודדות בפעם הבאה.
ועכשיו כמה טיפים קטנים: הנפילה מתחילה מדחף קטן שהולך ומתגבר עד שאנחנו נכנעים לו. שים לב לרגע שהדחף ממש מתחיל לזמזם לך באוזן וגם אם הוא מגיע לרגע שאתה מרגיש שאתה כבר לא יכול לעמוד בזה, תעצור. תנשום עמוק פנימה והחוצה. ותן לגל הזה לחלוף.
בדרך כלל, אנחנו מרגישים את הדחף וחושבים שהוא יימשך לנצח אם לא נפרוק אותו ונשחרר אותו. אבל האמת היא שהדחף בא כמו גלים בים, גואים, מתנפצים ונסוגים. וכן הלאה. אם רק נצליח לעמוד בשלב הגאות ולא נישבר – הגל הזה יחלוף והסערה תחלוף. רק עוד טיפה סבלנות ואורך רוח.
אני מציע לחזק את ההמתנה הזאת, עד שהגל יעבור, לאיזו פעולה קבועה שצריך לבצע כשהדחף מתעורר; לצאת להליכה של חמש דקות, לתת עשרים שכיבות שמיכה או ארבעים כפיפות בטן. העיקר להעביר את הזמן ושלחרר את האנרגיה שהצטברה בתוכנו.
אם תצליח להתגבר פעם, פעמיים ושלוש, ההתמודדויות הבאות יהיו כבר הרבה יותר קלות.
ואחרי הכול, חשוב לי שתזכור – גם אם קרה ונפלת – זה באמת כואב ולא נעים, אבל שזה לרגע לא יעצור אותך מלהמשיך לצעוד.
העיקר שאתה בדרך אל היעד. ה' אוהב אותך תמיד, גם אחרי נפילה. המחשבה על כך שאתה רחוק ואבוד, חוץ מזה שהיא לא נכונה, היא גם מרחיקה אותך מההצלחה.
באהבה ובהערכה גדולה על הדרך שאתה עושה,
אנחנו כאן תמיד לשירותך, לכל שאלה ועצה.
